הסינגל החדש נקרא "Break My Heart", ובאיזה שהוא מקום יש תחושה שהוא מנסה לרכוב על הגל של קלי רוולנד והסינגל "Motivation", ניסיון לשלב בין המקצב הרגוע לבין ה-R&B הבייתי של הזמרת. אבל לעומת "Motivation", הפעם אני מחבב את התוצאה - יש התאמה מושלמת בין הווקאל לבין ההפקה, שכשלעצמה אינה מעייפת או חסרת-עניין.
אל הסינגל החדש הצטרף גם הראפר ריק רוס, שאומנם מוכשר באין-ספור מובנים, אם כי הבחירה בהחלט גרמה לי להרים גבה. רוס הוא ראפר יותר "כבד", ואולי זה רק אני, אבל לדעתי השיר היה זורם הרבה יותר אם את בתי הראפ היה מבצע דרייק, לדוגמא. אבל גם כאן, ההפקה צלחה והשרתה רוגע, גם בבתים של רוס.
מהקול של אסטל, כמו שבטח כבר הבנתם, אף פעם לא התלהבתי. זמרת ממוצעת מאוד לטעמי, בהחלט לא אחת שתמצא את מקומה הקבוע בפלייליסט שלי. "Break My Heart" לא מתנגן על הסאונד העכשווי, ובו בזמן גם לא מהפכני או חדשני, וזה היופי בו; אסטל עושה את מה שהיא טובה בו, מה שהיא אוהבת ואיך שהיא רוצה. והתוצאה? תמיד טענתי שכשזמר באמת אוהב את השיר, מרגישים את זה. והפעם פשוט אי אפשר לפספס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה