ביקורת אלבום: בריטני ספירס עושה את זה בפעם השביעית!

כשעומדים על טיבו ואיכותו של אלבום, חומריו הישנים ויכולותיו של הזמר מהווות פרמטר חשוב, אם כי עוד מעליהם ישנה המטרה המוצבת; הקלטת וגיבוש אלבום זה אתגר לא פשוט, שדורש מחשבה, מוטיבציה ולא מעט כישרון, אך כשנעשה ללא מטרה מוצבת, התוצאה אף-פעם לא מספקת.

בריטני ספירס, אחת מזמרות העל המצליחות ביותר בתעשייה היום ובכלל, הציבה לעצמה מטרה - שחרור אלבום פופ-דאנס, אלבום שימשוך אתכם אל רחבת הריקודים ולא יעזוב. נכון, לא מקורי או חדשני במיוחד נכון למרץ 2011, אבל זו בריטני - אתם תגידו לה לא?
כבר מספר שבועות שהאלבום החדש "Femme Fatale" מסתובב ברשת ואף הגיע כבר אל המדפים ברחבי העולם, ואנו מקבלים הזדמנות להאזין ולהעריך את אחד מהאלבומים המצופים ביותר של השנה.

אז, "Femme Fatale", שווה את זה? בגדול כן. לא כל יום אתם מקבלים הזמנה כל-כך מפתה מזמרת כל-כך גדולה לשחרר הכל במועדון, וממש לא כל יום משתחרר אלבום שהפקתית ופוטנציאלית מגיע לרמה שכזו.
מדובר פה באוסף מורחב למדי של נטיבים בדרך לרחבת הדאנס, כולם מותווים בקולה הנשי הרך של בריטני שהתחבב במהלך השנים הארוכות על כל-כך הרבה אנשים ברחבי העולם.

גם בעידן המוזיקלי של השנים האחרונות, בריטני מצליחה לרכב על הסאונד העכשווי ובכל זאת לכבוש את מעריציה כל פעם מחדש. בואו נחזור חודשיים אחורה, לינואר. הקאמבק הגדול של הזמרת, "Hold It Against Me", שוחרר לרשת ועורר הדים גדולים, מעט שנויים במחלוקת. מצד אחד היה פה להיט רחבות בלתי-ניתן להכחשה, אם כי מצד שני היה בנאלי ואופייני מדי בהתאם לסאונד הכללי של התקופה. מסחרית הוא לא אכזב, עם כניסה מרשימה בשבוע הבכורה למקום הראשון במצעד האמריקאי נראה היה כי הוא נמצא בדרך הנכונה להיות הלהיט הגדול של בריטני, אם כי הכשל הניהולי שלה בבחירה בחוסר-קידום עלה במחיר הצלחתו, והיום, חודשיים וחצי סה"כ מאז שיצא, הוא אפילו לא עוד בין 50 השירים המובילים במצעד האמריקאי. נתון מעט מאכזב, נכון, אם כי בריטני לגמרי הביאה את זה על עצמה.

אבל בריטני מראה שהיא גם יכולה הרבה יותר; הלהיט הטבעי "'Till The World Ends" (ששוחרר כסינגל שני ונכתב ע"י כותבת הטראש המבוקשת, קאשה), או לחילופין, שיתוף הפעולה עם וויל.אי.אם, הפקת הדאנס הכבדה-מדי "Big Fat Bass", מוכיחים כי כשמדובר ברחבת הריקודים, אין זה איזור זר או בלתי-ניתן לאיוש ע"י ספירס וצוות מפיקי הבית שלה (AKA ד"ר לוק ומקס מרטין). עם זיקה למוזיקה הישנה של הזמרת, ומעט חידוש שיתאים עצמו לסאונד הכללי של 2011, בריטני אכן מחזיקה היום בשלל להיטים פוטנציאלים למועדונים, ואולי אפילו לנגנים האישיים שלכם.

יותר מזה? כן. בעוד שהרצועות האלו סומנו כמועדפות על המעריצים (ובריטני עצמה, שהופיעה לאחרונה עם שלושתן), אותי קנתה דווקא "Inside Out". הקול הערוך בהצלחה מפליאה של בריטני עם ליריקה קליטה מצליחים ליצור את הבאמפ שבריטני חיפשה בכל האלבום החדש. קצת פחות קצבי משציפתה, אבל היא לא הראשונה ולא האחרונה לגלות באלבום הרועש שלה את הפוטנציאל דווקא ברצועות היותר שקטות.
בקיצוניות השנייה, "I Wanna Go" אוכל בלי מלח כל נאמבר דאנס אחר שהאלבום יכול להציע. המילים וההפקה סוחפות אתכם ומממשות את מטרת האלבום במלוא הדרה.

אז לבריטני בהחלט מגיע שאפו - סט ההקלטות האחרונות שלה הניב תוצאות לא רעות בכלל, וכמעט כל רצועה-ורצועה באלבום החדש, בדיעבד, הייתה יכולה לממש פוטנציאל חבוי (לפעמים חבוי די-עמוק) בסיטואציה אחרת - אבל לא ככה.
כשבפניכם ניצבות שתיים-עשרה רצועות בגרסא הסטנדרטית בלבד, לא עולה בכם התהייה בנוגע לבחירה שבגיבוש האלבום? הפקות הדאנס החוזרות ונשנות יוצרות אלבום עם סאונד מאוד מונוטוני, אחד שמאוד קל לאבד בו את העיניין אחרי רצף של כמה-רצועות.

האלבום בנוי לא-נכון, הן בבחירת השירים (עם כל הכבוד, חלק מרצועות הבונוס עולות בהרבה על פילרים בשפע בסטנדרט) והן בסידורם. וזה מוריד מערך האלבום? בסופו של דבר - כן, מאוד. טובים ככל שיהיו השירים, חווית השמיעה של האלבום נפגעת. יש יותר מדי "חלונות נשירה", הזדמנויות קורצות מדי בהן הרצף המוזיקלי גורם לשומע לאבד את העניין.

בסופו של דבר, הכל מסתכם בשאלה אחת; האם בריטני השיגה את המטרה שהציבה? לא ברור. כמו שאמרתי, היא כן עברה את המכשול הגדול ושחררה לא מעט להיטים, אך הפילרים הבלתי נגמרים בהחלט מייאשים ("How I Roll" ועד "Trouble For Me"), ולי זה פוגע בהנאה הכללית מהאלבום.
ובכל זאת, רגע לפני שאני משאיר אתכם להרהר בעצמכם ובדעותיכם בנוגע לאלבום החדש (ובאובייקטיביות, אני ממליץ, זה אף פעם לא מזיק), אני רוצה להזמין את אלו מכם שטרם הספיקו לתת צ'אנס גם לרצועה האהובה עליי באלבום, "Drop Dead Beautiful". השיר חורג מהסאונד הכללי והמונוטוני של האלבום, הוא כייפי, כתוב טוב ומבוצע טוב. הראפרית שמתארחת ברצועה, סאבי, מתאימה לה בדיוק, ולגמרי עשתה לי חשק לשמוע חומרים נוספים שלה.

היה שווה את הציפייה? זו כבר שאלה של טעם אישי. מבחינתי כן; מאז ומתמיד החשבתי את עצמי כשומע מזדמן בלבד של בריטני, ועל כן העובדה שכאלבום "Femme Fatale" לא מגובש טוב לא באמת מפריעה לי. באופן אישי, יש לי תחושה שהמעריצים (ושוב, האובייקטיבים והשקולים שביניהם) כן יחושו פה מעין פגיעה בחוויה המוזיקלית, אם כי זה כבר עניין שנתון לוויכוח חסר טעם.

מה אתם חושבים על האלבום החדש של בריטני ספירס?! אתם מוזמנים לספר לנו ולשאר גולשי הבלוג!

רוצים להוריד את האלבום החדש של בריטני ספירס, "Femme Fatale"? הורדה בלעדית זמינה עכשיו בעמוד הפייסבוק שלנו!

 
5.5 מתוך 7!