Nicole Scherzinger - Killer Love

מסתבר שבעולם המוזיקה כמו בעולמות אחרים, שום דבר לא צפוי. בדיוק שהרגשנו שניקול שרזינגר מתחילה להתפתח ולהתחזק בלהקת הבנות ""Pussycat Dolls, ניקול מחליטה לעזוב את הלהקה ולשנות סטטוס מ"סולנית להקה" ל"זמרת סולו". 

להיות זמר סולו זה שונה מלהיות חבר בלהקה. למרות שניקול שרזינגר הייתה כמעט היחידה ששרה, היו מאחוריה בנות שתרמו לנוכחות הבמה שלה ולקחו חלק בקביעת הסגנון המוזיקלי של הלהקה. ניקול חסרת-הלהקה צריכה לפתח נוכחות במה, סגנון אישי ולהיטים טובים כדי לשוב לגעת בתהילה מחדש.

אל תחשבו לרגע קטן שזה קל. נכון, אמנם זמרים יוצאי להקות כמו ביונסה וג'סטין טימברלייק עברו לקריירת סולו והצליחו בגדול, אך ישנם אומנים רבים שכאשר להקתם התפרקה ונאלצו לעבור לקריירת סולו, הם לא הצליחו לשחזר את ההצלחה ונשאבו לתוך הצללים. ניקול מבינה טוב מאוד שהיא חייבת לעבוד קשה. 

בעבר, מ-2006 עד 2008 שרזינגר עבדה על אלבום סולו שנקרא "Her Name Is Nicole". ניקול כתבה בשביל האלבום בין 75 למאה שירים, אך האלבום לא ייצא לאור רשמית, כיוון שניקול החליטה שהיא עוד לא מוכנה לקריירת סולו, והחליטה להקליט אלבום נוסף עם הפוסיקאט דולס לפני קריירת הסולו. לאחר האלבום המשותף עם להקת הפוסיקאט דולס, "Doll Domination", ניקול החליטה לעזוב את הלהקה ולהמשיך בעבודה על אלבום הסולו שלה, שהוא אלבום הסולו הראשון שלה – "Killer Love". 

"Killer Love" הוא האלבום שניקול רצתה. יש בו להיטי מועדונים טובים, רצועות כיפיות וקצביות ובלדות מרגשות. האלבום מכיל ארבעה-עשר רצועות, מתוכם שישה הופקו ע''י מפיק הלהיטים רד-וואן ("On The Floor" של ג'יי-לו). מפיקים נוספים שלקחו חלק באלבום הם טריקי סטיוארט ("Baby" של ג'סטין ביבר), Boi-1da ("Not Afraid" של אמינם), דה-דרים ("Ride" של סיארה), ג'ים ג'ונסין ("Just A Dream" של נלי), סטארגייט ועוד. 

האלבום נפתח עם הסינגל הראשון של האלבום, "Poison". הסינגל זכה להצלחה גדולה בבריטניה, והאמת? שבצדק. רד-וואן, המפיק של הסינגל, הצליח ליצור שילוב מושלם בין הפקה אלקטרונית משובחת לווקאל העוצמתי של ניקול, כך שהווקאל של ניקול לא נפגם בגלל ההפקה הכבדה של השיר, אלא להפך; הוא מתעצם. עם פזמון ממכר וקליפ שגרתי, ניקול הצליחה ליצור להיט ונקודת פתיחה מצויינת לאלבום. עם זאת, אין לי מושג מדוע הקליפ לא הצליח בארה''ב, כי לסינגל היה בהחלט פוטנציאל להצלחה בארה''ב.  הרצועה הנושאת את שם האלבום, "Killer Love" , מתפקדת כאחת הרצועות החזקות באלבום. בשיר, ניקול פוסעת בחוט דק בין תשוקה לפחד, תוך כדי שהפקתו של רד וואן ממשיכה לשמור על קולה הטבעי והנפלא. ל"Killer Love" יש את הפוטנציאל, עם השיקולים הנכונים, להפוך ללהיט מועדונים מצליח מאוד. 

הסינגל השני של האלבום, "Don't Hold Your Breath" זכה להצלחה רבה. הוא הצליח להגיע לפסגת המצעד הבריטי, וזיכה את ניקול בלהיט השלישי שלה שהצליח להגיע לפסגת המצעד הבריטי. "Don't Hold Your Breath" הוא שיר אהבה רגוע, רומנטי ואלקטרוני. לדעתי הבחירה ברצועה הזו לתפקד כסינגל שני נהדרת, כיוון שהוא שונה בהרבה מהסאונד של הסינגל הראשון, "Poison", ועם זאת הוא עדיין להיט שמסוגל להפוך להמנון בתחנות הרדיו ובמועדונים.   

באלבום הזה, ניקול מנסה כל מיני ז'אנרים של מוזיקה – החל ממוזיקת מועדונים אלקטרונית, ועד לרוק, סול ומוזיקה אורבנית. הרצועה האורבנית באלבום היא הרצועה "Right There", רצועה כיפית ואורבנית שמציגה את ניקול (בצורה חד פעמית) באור שונה. הרצועה הזאת לדעתי לוקחת את התואר "הכבשה השחורה של האלבום". למרות שאני חייב להודות שבשמיעה הראשונה, היא נשמעה לי כמו שילוב של "Rude Boy" ו-"Hard" של ריהאנה. מספר ביקורות רבות באינטרנט שמו לב לכך, וכתבו שהאלבום לוקח השראה מסגנונה של ריהאנה. ואני מסכים. עם זאת, לא מדובר בהעתקה, כי למרות הכל ניקול מביאה מעט מהייחודיות שלה לתוך השיר. רצועה נוספת שלוקחת השראה מריהאנה היא "Wet". הרצועה הופקה ע''י סטארגייט ("Only Girl" ו-"S&M" של ריהאנה). הרצועה הזאת מזכירה בחלקים בודדים בשיר את להיט המועדונים המצליח של ריהאנה בתקופה האחרונה, "S&M". עם זאת, מדובר ברצועת מועדונים נפלאה המסומנת כסינגל פוטנציאלי מהאלבום. 

בואו נעבור לשיא לדעתי של האלבום, הרצועה "Club Banger Nation". הרצועה מכילה הפקה מקורית, מפוצצת ומרהיבה של רד וואן, ביחד עם ווקאל עוצמתי ואגרסיבי של ניקול. זה לא להיט מועדונים רגיל ופורמלי  של רד וואן; ניקול מוסיפה אנרגיה חייתית להפקה האלקטרונית. היא נותנת לקול שלה להשתולל במהלך כל הרצועה ללא מעצורים, וזה הקסם הייחודי של הרצועה הזו. "Club Banger Nation" חייב לצאת לדעתי כסינגל בקרוב.  אחרי הרצועה הקולנית והעמוסה הזאת, מגיע לו דואט מרגש עם סטינג, סולן הלהקה "The Police", בשיר שנקרא "Power's Out". הרצועה מזכירה מעט חומרים ישנים של הלהקה, כמו הלהיט "Every Breath You Take". הדואט הוקלט במקור לפני מספר שנים לאלבום "Her Name Is Nicole", ולבסוף ניקול החליטה להכניס אותו לאלבום הנוכחי. 

השליש האחרון של האלבום מכיל רצף מעייף של בלדות, שנשבר מעט בזכות רמיקס לדואט של ניקול ואנריקה איגלסיאס, "Heartbeat". רצף של בלדות זה דבר שמעייף אותי תמיד. זה עייף אותי באלבום "Bionic" של כריסטינה אגילרה, וזה מעייף אותי גם עכשיו. הבלדות "Casualty" ו-"Everybody" הם ללא ספק הנקודות החלשות (היחידות) באלבום. למרות קולה הטוב של ניקול, היא לא מצליחה לרגש בבלדות האלה ונראה כאילו היא לא מחוברת מספיק לבלדות האלה. 

האלבום נסגר עם הבלדה החזקה ביותר באלבום לדעתי, "AmenJena". ניקול זורקת לצד את כל ההפקות והמפיקים, ושרה רק עם קולות פסנתר שמלווים אותה. "AmenJena" היא סערת רגשות ווקאלית במיוחד, עם טיפת אופטימיות ומבול של טעם לעוד. 

"Killer Love" מחזיק בלהיטי מועדונים רבים, בבלדות מרגשות, ובכל מה שאלבום צריך כדי להצליח. האלבום לדעתי הוא "הרפתקה ווקאלית בליבה של ניקול שרזינגר". ואין משפט אחר שמתאר את האלבום לדעתי טוב יותר מהמשפט הזה. "Killer Love" הוא אלבום חזק מאוד שמסוגל אף לעמוד לתחרות נגד האלבומים האחרונים של ריהאנה וקייטי פרי, וניכר כי ניקול השקיעה מאמצים רבים בהקלטה שלו ובבחירת השירים שייכנסו לאלבום.

  6.5 מתוך 7!

ההורדה של האלבום "Killer Love" נמצאת בעמוד הפייסבוק או בעמוד הטוויטר שלנו!