בואו נדבר על...

כריסטינה אגילרה. כן, מסורת חדשה - בכל סוף שבוע אני אשתף אתכם במה שלי יש להגיד על כל אחד וכל דבר. אתם כמובן מוזמנים להעלות נושאים בטוקבקים ובפייסבוק. אני לא מתיימר להכניס כאן איזו-שהיא אקטואליה בהכרח, אז אם כתבות תוכן הן לא הטייפ שלכם, אתם מזומנים לדלג לפוסט הבא.

קדימה, בואו נדבר על כריסטינה אגילרה. כוכבת גדולה ומוכשרת עם תקופת זוהר בלתי מוגדרת שזכתה לאחרונה לחוות את הכישלון הגדול של עולם המוזיקה בשנת 2010, אם תוציאו מהמשוואה את קליס שמרדה במעריצים ואת סיארה - שאף אחד לא ציפה ממנה למכור טוב גם-ככה.
אני מניח שעליתם עליי; לא, לא באתי להלל את כריסטינה ולהזכיר לכולכם שהייתה לה תקופת זוהר, ועוד איזו הייתה לה. אני כאן כדי לזרוע מלח על הפצעים, כדי לחפור את הבור שכולנו כבר חפרנו, כדי לשתף אתכם במחשבות שלי על הטעויות והשטויות של כריסטינה אגילרה.

אז איפה נתחיל? "Bionic". האלבום החדש של אגילרה הוא בכלל לא אלבום רע. עם להיטים ספורים וכמה רצועות סטייל "Vanity" ש"סתם-כיף-לשמוע" האלבום בהחלט יכל להגיע רחוק יותר בכל מצב אחר. ולמה לא? מכמה סיבות, והראשונה (והקריטית בעיניי) - טיימינג.

טיים איז מאני, חברים. שחרור אלבום אלקטרוני-עתידני ברמה של כריסטינה היה יכול להיות אלבום פורץ דרך אם רק היה משוחרר בזמן הנכון. כריסטינה התגאתה לספר שבמשך שנים היא הקליטה את יותר-מדי-הרצועות שמצויות באלבום, אך חיכתה זמן רב עד ששחררה; בנתיים, הקונספט האלקטרוני שיועד לכבוש את המועדונים כבר נטחן ע"י הבלאק אייד פיז וכל המה-שמם הקטנים סטייל קליס שניסו את מזלם. כריסטינה איבדה את המומנטום לפרויקט שלה - אבל במקום להבין בזמן ולתקן את הטעות, היא נלחמה.
לקראת אמצע חודש אפריל שוחרר החדש והכמעט ולא מלהיב של כריסטינה אגילרה, "Not Myself Tonight". זה היה נשמע כמו משהו ששמענו כבר יותר מדי פעמים בעבר, לא קאטצ'י בעליל, והכי חשוב - לא כריסטינה. השיר הגיע בשיא (ובבכורה) למקום ה-23 במצעד האמריקאי, ומשם רק צנח. מעריצים יקרים, תכחישו, תצעקו, תקפצו ותשירו - אבל אותי לא שכנעתם. כריסטינה היקרה, עם כישרון אין קץ ויכולות ניהול של כפית לא הבינה את הרמז שהסאונד החדש שלה לא תופס, ובמקום לשנות את האלבום, לספק את המעריצים באמת - היא בחרה לשחרר לנו את "Woohoo", אחת מפנינות האלבום, על מנת להרגיע אותנו. אך שיתוף הפעולה עם הראפרית המוכשרת להפליא ניקי מינאג' לא משקף בכלל את האלבום, וכן, מדובר פחות או יותר בניסיון לעבוד עלינו בעיניים.

עטיפת האלבום של כריסטינה אגילרה, "Bionic"

אז כן, הטעות השניה של אגילרה הייתה לעצום עיניים, לא להבין את הרמז. וזה חזר אליה בהפוכה - האלבום שוחרר, ולמרות הביקורות הדי-מחמיאות שקיבל, כבר בשבוע השני המכירות שלו ירדו לרצפה. אז מה עושים? טעות שלישית לספירה! משחררים כסינגל חדש את הבלדה המובילה של האלבום - בשיא הקיץ (שוב, טיימינג?).
בעוד שהמעריצים (או לפחות אלו שהיה לי איתם קשר בתקופה) הגנו וסגדו, אני הרגשתי שאפילו הקליפ היה נקודת שפל בקריירה, ספק אם מדובר בקריירה של אגילרה או של מנדלר. אני יכול להבין את הרעיון - כריסטינה, שידועה בבלדות החזקות וללא ספק המצליחות שלה, נלחצה מהכישלון ושיחררה מה שנראה כהבטחה. אם כי באלבום שיועד להיות יותר בכיוון של אלקטרו-פופ ודובר כי "ישלוט במועדונים".. טוב, אתם יכולים להבין למה אני מסתייג משחרור בלדה כסינגל בשלב כל כך מוקדם של הקידום. "You Lost Me" נכשל בעליל, ואף לא נכנס למצעד האמריקאי. תעכלו, לא נכנס למצעד האמריקאי. סינגל ששוחרר על ידי זמרת ברמה של אגילרה, וסינגל לא רע בכלל אגב, אפילו לא היה שבוע אחד מבין מאה השירים הנמכרים בארה"ב. עצוב כמה שזה פתטי.

אז אלו שלושת הטעויות, שלדעתי לפחות, הביאו את אגילרה לאן שהיא היום; טיימינג, ניתוק מהמציאות וכניעה לפאניקה. אבל רגע, מה המצב היום, אתם שואלים?
במילה אחת? עגום. כריסטינה נטשה את הפרוייקט המהולל שלה לטובת סאונדטראק שמסיבה לא ברורה היא תלתה בו תקוות רבות (והוא, כמובן, לא היה משהו מיוחד), וזאת בנוסף לביטול מסע ההופעות שתוכנן.
אפילו שנראה היה שישנו אור בקצה המנהרה - אחרי שהחליט TI שלא לשחרר את הדואט המצופה "Lick It" עם ליידי גאגא (ואם נהיה כנים - אחרי שהראפר נכנס לכלא וגאגא צנזרה את השיר) ולהקליט במקומו סינגל מובטח עם כריסטינה - הוחלט לבסוף שלא לשחרר את "Castle Walls", תקוות המעריצים, כסינגל, ובמקומו שוחררה רצועה בה מתארח אמינם.

T.I. feat Christina Aguilera - Castle Walls

אז מה עושים? נחים. לא הרבה, בכלל לא. אם זה היה תלוי בי, אני הייתי מציע לשחרר אלבום חדש לקראת רבעון סוף 2011 עם סינגל מבטיח לקראת הקיץ. אם זה עשה טוב לקייטי פרי, זה לא יזיק לכריסטינה. שתתנתק מתדמית "הילדה הרעה", התדמית הזאת נזרקה בשנתיים האחרונות. ריהאנה, קייטי פרי וליידי גאגא כבר הוכיחו שאפשר גם בכיף וברצינות, בלי הפוזה שנשארה כולה לקאשה שממשיכה לשחוק אותה בצורה מחרידה.

רגע לפני שאני נפרד מכם, אני רק מבקש להדגיש - אני יותר מאוהב את כריסטינה והמוזיקה שלה, והרבה יותר ממעריך את הכישרון הגדול שלה כזמרת. ובכל זאת, אני מרגיש חופשי לרדת על האלבום החדש ועל ההתנהלות שלה, כי הם באמת לא היו מוצלחים. אני מבקש שהמעריצים ההדוקים לא יקחו אישית, זו בסה"כ ביקורת. בכל הנוגע לקאשה אתם מוזמנים להעלב חופשי, היא מיץ הזבל של תעשיית המוזיקה.

עד כאן לסוף השבוע הזה, חברים. אתם מוזמנים לחלוק את הדעות שלכם בטוקבקים ובפייסבוק, ואני יותר מאשמח לשמוע מכם על איזה נושאים אתם רוצים לדבר.